(שם מ:) תני רבי חייא ארבע מדברי תורה וארבע שניות להם מדברי סופרים אסורות משום חולץ כלתו ואשת אביו ואשת אחיו ואשת אחי אביו אסירן מדאורייתא. כלת בנו כלת בתו אשת אבי אביו ואשת אבי אמו אסירן מדרבנן ומהכא שמעינן מינה דגזרינן שניות בחליצה. (שם קיב:) ודאמרינן נשטית לא יוציא נתחרש הוא או נשטה לא יוציא עולמית במה דברים אמורים בפקח ונתחרש אבל בחרש מעיקרו כדקא תני כשם שהוא כונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה. שומרת יבם דנפלה קמי מומר לא משתריא לעלמא עד דחליץ לה דהא בקדושתיה דקיימא לן דאי מקדיש תפסין ליה קידושי. (שם לב.) שני אחים נשואין שתי אחיות ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת. ראובן ושמעון נשואין שתי אחיות וגירש אחד מהן את אשתו ומת אחד מהם בלא בנים ואחר כך מתה הגרושה אין אחותה צריכה לא ליבם ולא לחלוץ מאי טעמא כיון דמית חבריה הוה איתה לגרושה בחיי איפטרה לה היא ואפילו צרתה דהכי אמור רבנן (שם ל.) כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לו בנים ואסורה ואפילו צרתה פטורה:
הלכות גדולות · סימן כ״ח, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.