הלכות גדולות · סימן י״ח, ב׳

(תענית כו.) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בת"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. ומיחייב בר ישראל לענויי נפשיה בתשעה באב ולמנהג אבלותא דכתיב כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי דתניא (ר"ה יח:) אמר רבי שמעון ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש ואני דורש ורואה אני את דברי מדבריו צום הרביעי זה תשעה בתמוז שבו הובקעה העיר שנא' בחדש הרביעי ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה ותבקע העיר ולמה נקרא רביעי שהוא בחדש רביעי צום החמישי זה תשעה באב שבו נשרף בית אלהינו שנאמר ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה ולמה נקרא שמו חמישי שהוא בחדש חמישי צום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה ולמה נכתב כאן ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו ולמה נקרא שמו שביעי שהוא בחדש השביעי צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום וגו' ולמה נקרא שמו עשירי שהוא בחדש עשירי והלא ראוי זה להכתב בראשונה ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקונן ואני אומר בחמשה בטבת באת שמועה לגולה שהוכתה העיר שנא' ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותינו בא אלי הפליט מירושלים לאמר הוכתה העיר ועשו יום שמועה רעה כיום שריפה ורואה אני דברי מדבריו שהוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון ואני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון הוא מונה סדר חדשים ואני מונה סדר פורעניות. קרי להו ששון וקרי להו צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן דאיכא שלום עביד ששון בזמן דאיכא גזירה עביד צום ליכא שלום וליכא גזירה רצו מתענין רצו אין מתענין אי הכי תשעה באב נמי אמר רב פפא שאני תשעה באב הואיל ונכפלו בו צרות. (תענית יא:) אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד. ואפילו מעברתא ומיניקאתא מיחייבן למיתב בתעניתא בתשעה באב ואשלומיה דדרש רבא (פסחים נד:) עוברות ומיניקות מתענות ומשלימות [בו כדרך שמתענות ומשלימות] ביום הכפורים ובין השמשות שלו אסור וכן אמרו משום רבי יוחנן (תענית כט.) כתיב בחדש החמישי בשבעה לחדש וישרף את בית ה' וכתיב בחדש החמישי בעשור לחדש וישרף את בית ה' כיצד מתקיימין שני פסוקין הללו אם שבעה ועשרה למה נצום בתשעה אלא כך פירשו חכמים אף על פי שאמר הכתוב בשבעה זכירה הוא ובא ללמדך מה היה בעשור לחדש וכן היה נכנסו אויבים להיכל אכלו ושתו וקלקלו בשביעי עד סוף תשיעי הציתו בו את האור והיה דולק והולך עד סוף עשירי והיינו דא"ר יוחנן אלו הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי ורבנן אמרי כיון דאתחלתא דפורענותא לא הות אלא בתשיעי אתחלתא דפורענותא עדיפא וכן הלכה.