הלכות גדולות · סימן ט״ז, ח׳

(ביצה לב:) תני רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן אין גורפין תנור וכיריים ביום טוב אבל מכבשין ואם אי אפשר לו אלא בגריפת תנור הרי זה מותר. אמתיה דרבי חייא נפל ליה ארחא בתנורא אתאי לקמיה דרבי חייא אמר לה חזאי דאנא ריפתא מעליא בעינא. א"ל רבא לשמעיה טוי בר אוזא ואיזדהר מחרוכא. א"ל רבינא לרב אשי אמר לן רב אחא מהוצל דמר שרקי ליה תנורא ביומא טבא א"ל ארקתא דפרת סמיכנא והני מילי דצדייה מאיתמל אמר רבינא וקטמא שרי. (שם כח:) איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם ביום טוב על בישולא דאית בקידרא אי נמי על אוכלא דאית בקערה קסבר שמואל משקה הבא לאוכל אוכל הוא וכיון דלא מיקרי משקה לית לה למיחש משום סחיטה ודאי קא חליב לקדירה ולקערה דלית בהו אוכל משקה הוא ואסור. (ביצה כא:) ביש אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ ראויין לשתיה ובית הלל מתירין ועושה מדורה ומתחמם כנגדה. איבעיא להו מדורה מאן קתני לה דברי הכל קתני להו ושני לבית שמאי בין הנאה דגופיה להנאה דחד אבר או דילמא בית הלל קתני לה ולבית שמאי לא שאני להו. ת"ש דתניא בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין. (שם כב:) איבעיא להו מהו לעשן רב ירמיה בר אבא אמר אסור ושמואל אמר מותר אמר רב הונא אסור לעשן מפני שהוא מכבה א"ל רב נחמן ולימא מר מפני שהוא מבעיר א"ל תחלתו מכבה וסופו מבעיר אמר רב יהודה על גבי גחלת אסור על גבי חרס מותר. רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו אפילו על גבי חרס אסור משום דקמוליד ריחא רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו מסחף כסא אשירא ביומא טבא אסיר משום דקא מוליד ריחא. (שם כח.) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה. (שם ע"ב) לא יאמר אדם לטבח מכור לי בדינר בשר אבל שוחט ומחלק ביניהם. (שם כט.) אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה אבל לא במדה רבי יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו עבידי אינשי דרמו חמרא במאנא דכילא ושתו: