הלכות גדולות · סימן ט״ז, ז׳

(שם יז.) ת"ר אין אופין מיום טוב לחול באמת אמרו ממלא אשה קדירה בשר ואף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת ממלא נחתום מיחם של מים ואע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד אבל אין אופין אלא כדי צרכן רבי שמעון בן אלעזר אומר אף ממלא האשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא. אמר רבא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. וכשם שאין אופין ומבשלין מיום טוב לחול כך אין אופין ומבשלין מיום טוב לחבירו (ביצה ד.) דאמר רב הלכה כארבעה זקנים ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן ועוד הכי נמי קאמרינן לכולי עלמא שתי קדושות הן. וכשם שאין אופין ומבשלין מיום טוב לחבירו כך אין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת אלא אם כן עירב בתבשיל דתניא (שם יז:) חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן עירב בפת ואין מבשלין אלא אם כן עירב בתבשיל ואין טומנין את החמין אלא אם כן יש לו חמין טמונין מערב יום טוב ובית הלל אומרי' מניח אדם תבשיל אחד ועושה בו כל צרכיו (שם טז:) ותבשיל שאמרו אפילו צלי אפילו שלוק ואפילו קולייס האספנין שנותנין עליה חמין מערב יום טוב ותחלתו וסופו אין לו שיעור מאי לאו אין לו שיעור כלל לא אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה וכמה עד כזית. (שם כא.) אמר רב חסדא בהמה חצייה של גוי וחצייה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב לפי שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה עיסה חצייה של גוי וחצייה של ישראל אסור לאפותה ביום טוב דהא איפשר למיפלגה בלישא. תנו רבנן אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר ומכה נפש בהמה ישלמנה ת"ל לכם ולא לגוים לכם ולא לכלבים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לכל נפש ריבה ואפילו נפש בהמה במשמע אם כן מה ת"ל לכם לכם ולא לגוים ומה ראית לרבות את הכלבים ולהוציא את הגוים מרבה אני את הכלבים שמזונותן עליך שנאמר לכלב תשליכון אותו ומוציא אני את הגויה שאין מזונותן עליך. מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי (שם כח:) דאמר ר' יהושע בן לוי מזמנין גוי בשבת ואין מזמנין גוי ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו. מרימר ומר זוטרא כי הוו מיתרמי להו גוי ביומא טבא אמרו ליה אי ניחא לך במאי דטריח לן לחיי ואי לא משום לתך לא טרחינן. (שם כא.) בעו מיניה מרב הני בני באגא דרמי עלייהו קמחא דבני חילא מהו למיפייה ביומא טבא אמר ליה חזינן אי כד שקלין ריפתא ויהבין לינוקא לא קפדי אמרינן כל חדא וחדא חזיא לינוקא ושרי ואי לא אסיר. (שם ד:) אמר רב מתנה עצים שנשרו מן הדקל לתנור בשבת אסור להסיקן למחר ביום טוב ועצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב מרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן כי היכי דליבטלו ברובה. חיזרא יבישא שרי לצלות ביום טוב בשפוד ודוקא יבישא דחזיא להסקה אבל ברטיבא אסיר דקאמרינן (שם לג.) חיזרא רב נחמן אסר רב ששת שרי ביבישא כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי ברטיבא מאן דאסר דהא לא חזי להסקה ומאן דשרי קא חזי להיסק גדול. והילכתא יבישא שרי ורטיבא אסיר. כל מידי דצורך סעודה כגון חיטי לדייסא שרי למידק ביום טוב (שם יד.) דאמר רב יהודה אמר שמואל כל הנידוכין נידוכין כדרכן. וכל דמידק ביו"ט לא צריך לאצלויי לבר מן מלחא ומוריקא דא"ל רב לרב אחא ברדלא כי דייקת אצלי ודוק. וחיטי לדייסא שרי למידק ביום טוב במכתשת קטנה אבל לא במכתשת גדולה דבעינן לשנויי. (שם ע"ב) רב פפא איקלע לבי מר שמואל מר קריבו ליה דייסא לא אכל ודילמא אצלי ודיק חזייה דהוה קליף צוחרי' ודילמא במכתשת קטנה עבדו חזייה דדיק ואיבעי' אימא שאני דבי מר שמואל מר דאיכא פריצותא דעבדי.