(פסק) והיכא דמיקלע יום טוב בחד בשבא ומיתיילדה בשבתא אסיר למיכלה ביום טוב דאיתמר (שם ד.) שבת ויום טוב רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ורבי יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה ותרוייהו סבירא להו דשבת ויו"ט שתי קדושות נינהו מיהו רב אית ליה הכנה דרבה ורבי יוחנן לית ליה הכנה דרבה (שם ב:) דאמר רבה והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת ואין חול מכין ליום טוב ואין יום טוב מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב. ושני ימים טובים של ראש השנה נולדה בזה אסורה בזה (שם ד:) דאיתמר שני ימים טובים של ראש השנה רב ושמואל דאמרי תרוייהו נולדה בזה אסורה בזה. ושני ימים טובים של גליות נולדה בזה מותרת בזה דאיתמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה רב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה והלכתא כוותיה דרב בהני תלת דאמר רבה הלכתא כוותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא שבת ויום טוב אף על גב דפליגי רב ורבי יוחנן ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן הכא לית הילכתא כותיה דרבי יוחנן דכיון דרב אית ליה הכנה דרבה הלכה כרב. בשני ימים טובים של ראש השנה אף על גב דפליג רבה הלכתא כרב. בשני ימים טובים של גליות אע"ג דפליג רב אסי הלכה כרב. ולגבי מת שרי לאיעסוקי ביה ישראל ביום טוב שני דאמר רבא (ביצה ו.) מת ביום טוב ראשון מתעסקין בו עממין ביום טוב שני מתעסקין בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה מה שאין כן בביצה:
הלכות גדולות · סימן ט״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.