(שם לה.) ת"ר פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג. תניא רבי אומר הדר אל תיקרי הדר אלא הדיר מה דיר זה יש בו קטנים וגדולים תמימים ובעלי מומין ובאין קטנים ועדיין גדולים קיימין כך ישראל יש בהם צדיקים ובינוניים ותלמידי חכמים ועמי הארץ ובאין קטנים ועדיין גדולים קיימים (קידושין ע"ב וב"ר פ' נ"ח) שנאמר וזרח השמש ובא השמש עד שלא מת משה רבינו זרחה שמשו של יהושע תלמידו עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי עד שלא נגנז אליהו זרחה שמשו של אלישע עד שלא מת ר"ע נולד רבינו הקדוש. כפות תמרים מה תמר זה אין לו אלא לב אחד וזקוף כלפי מעלה כך ישראל אין להם אלא לב אחד לפני אביהם שבשמים ותניא (לעיל בזה הפרק) ארבעת מינין שבלולב וכו' עושין פירות אלו תלמידי חכמים שהם מבקשים רחמים על בעלי בתים שינצלו מכל מיני פורעניות (חולין צב.) כדשלחו מתם יבעון רחמי אתכליא על עליא דאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא. ושאין עושין פירות יהו זקוקים לעושי פירות אלו בעלי בתים שיהו זקוקים לעשות נחת רוח לחכמים ותלמידיהם.
הלכות גדולות · סימן ט״ו, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.