(שם לד:) תניא רבי ישמעאל אומר פרי עץ הדר אחד כפת תמרים אחד ענף עץ עבות שלשה ערבי נחל שתים ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום ר"ט אומר אפילו שלשתן קטומין ר"ע אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון ואזדא שמואל לטעמיה דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינו ואי לא דרישנא לכון כר"ט ולידרוש להו כר"ע דמיקל טפי תלתא וקטימן שכיחי חד ולא קטים לא שכיח. (סוכה לד:) ר"א אומר יכול יהא אתרוג עמהם באגודה אחת אמרת וכי נאמר פרי עץ הדר וכפת והלא לא נאמר אלא כפת הא כיצד אתרוג לעצמו והללו לעצמן ומנין שמעכבין זה את זה ת"ל ולקחתם שתהא לקיחה תמה. ועד דהוו הני ארבעה מיני בהדי הדדי לא נפיק ידי חובתיה דתניא (מנחות כז.) ארבעת מינין שבלולב מעכבין זה את זה ואמר רב תנין בר רבא לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין אין לו מעכבין דכולהו חדא מצוה נינהו דכתיב ולקחתה שתהא לקיחה תמה וכל חד מינייהו בעי לקיחה יש לו אין מעכבין ולא תימא דעד דמגבה לכולהו בהדי הדדי לא נפיק אלא אי מגבה חד חד לחודיה שפיר דמי דקיימא לן לולב אין צריך אגד.
הלכות גדולות · סימן ט״ו, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.