הלכות גדולות · סימן ט״ו, י״א

(שם לב:) תנו רבנן נשרו רוב עליו ונשתייר בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת רוב עליו כמה הוי תרי טרפי אימא סיפא ובלבד שתהא עבותו קיימת אמר אביי משכחת לה באסא מצראה דקאים שבעה טרפי בקינא דכד נתרין ארבעה פיישין תלתא ואמר אביי ש"מ האי אסא מצראה כשר להושענא. (שם לג:) ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשרה ושל עיר הנדחת פסולה. נקטם ראשה והצפצפה פסולה כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשרה: תנו רבנן ערבי נחל הגדלות על הנחל פרט לצפצפה שגדלה בין ההרים (שם לד.) ואיזו היא ערבה ואיזו היא צפצפה ערבה. קנה שלה אדום עלה שלה משוך ופיה חלק צפצפה קנה שלה לבן עלה שלה עגול ופיה דומה למגל והתניא דומה למגל כשר דומה למשר פסול אמר רב פפא משכחת לה בהילפא גילא. אמר אביי האי הילפא גילא כשר להושענא פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לווי לא קמ"ל ערבי נחל אמר רחמנא מכל מקום א"ר אסי א"ר יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות וערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני (שם מד:) אמר רב חסדא א"ר יצחק אדם יוצא בערבה שבלולב וכמה שיעורה אמר רב נחמן שלשה בדי עלין לחין רב ששת אמר עלה אחד ובד אחד עלה אחד סלקא דעתך אלא אימא עלה אחד בבד אחד. אתרוג הגזול והיבש פסול.