(פסק) מי שאין לו יין בלילי פסחים ולא בשר חייב לומר הלכות הפסח ואומר הללו יה. ובורמא דגללא דאשתמש בה בחמץ עביד לה גדנפא ומפליט לה ככלי מתכות ואע"ג כד דמיתברא ומיצבתא לא דמיא ככלי חרס אלא ככלי מתכות דמיא וסגי לה בפליטה ומשתמש בה בפסחא (ע"ז עד:) דתנן גת של אבן שזפתה גוי מנגבה והיא טהורה וקתני סיפא ושל חרס אף על פי שקלף את הזפת אסורה מדקמשני בין של אבן לשל חרס מכלל דהני בורמא דגללא ככלי מתכות דמיין ושריין. (ע"ז לג: ופסחים ל:) אמר רב זביד הני מאני דקוניא חיוורי ואוכמי שרי יורקי אסיר משום דמצרף והני מילי דלית ביה קרטופני אבל אית ביה קרטופני אידי ואידי אסיר והני מילי לענין חמץ בפסח ולענין בישולי גוים דתשמישייהו ברותחין אבל לענין יין נסך דבצונן הוא תשמישייהו יורקי אסיר משום דמצרף אוכמי וחיורי אי אית בהו קרטופני אסיר ואי לית בהו קרטופני בשכשוך בעלמא סגי להו וככלי מתכות דמיא דקיימא לן הלכה כרב זביד. ומאני דקוניא דאשתמשו בהון בחמירא אסיר לאשתמושי בהון מצה ואף על גב דשיעי משום דמידייתי ובלעי והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם. ומאני דפחרא דאשתמשו בהו בחמץ כגון אגאני וקידרי אף על גב דמפליט להון שפיר אסיר לאשתמושי עד בתר פסחא משום דפחרא לית ליה פליטה ומאני דקוניא כפחרא דמו:
הלכות גדולות · סימן י״א, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.