הלכות גדולות · סימן י״א, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(שם קכ.) (פסק) כל בן נכר לא יאכל בו אבל אוכל מצה ומרור. (שם קח.) וכד אכיל מצה צריך למיזגה ומיכל מאי טעמא בההוא יומא הוינן חרי. וכד שתי נמי ארבעה כסי חמרא צריך למזגא ונשים אף על גב דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות לענין פסח מיחייבין בכל מילי כגברי לבעורי חמירא ומיכל פטירא ומשתי הני ארבעי כסי דחמרא דאמר רב יהודה אמר שמואל נשים חייבות בארבעה כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס. (ירושלמי ע"פ) והא דתקינו ארבע כוסות של פסח כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים והצלתי והוצאתי וגאלתי ולקחתי. רבי יהושע בן לוי אומר ארבע כוסות הללו כנגד ארבע כוסות שנאמרו בפרעה שנאמר וכוס פרעה בידי וגו' ונתת כוס פרעה וגו'. רבי יהושע אומר ארבע כוסות הללו כנגד ארבע כוסות של תרעלה שהקב"ה משקה אומות העולם שנאמר כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל קח את כוס היין החמה וגו' כוס זהב בבל. כוס שלישי כי כוס ביד ה' וגו' כוס רביעי ימטר על רשעים פחים. וכנגדן הקב"ה משקה את ישראל ארבעה כוסות של ישועה לעתיד לבא שנאמר ה' מנת חלקי וכוסי הרי כוס אחד כוסי רויה הרי כוס שני ואומר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ישועה אין כתיב כאן אלא ישועות אחת לימות המשיח ואחת לעתיד לבא. (ברכות לט:) אמר רב פפא הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע מאי טעמא לחם עוני כתיב ביה. והיכא דמיקלע פסחא בליליא דשבתא בצע על תרתי ופרוסה:
נחלת הכלל · Halakhot Gedolot, Warsaw 1874

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הלכות גדולות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.