הלכות גדולות · סימן י׳, ו׳

(פסק) והיכא דאזיל לאצולי בשבתא כל כי האי גוונא ועד דמטי התם איתרחיש ניסא שווי' רבנן כי מתיה ויש לו אלפים אמה לכל רוח דתנן (עירובין מד:) מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח. והיכא דשבת במתא אף על גב דנפישא מתא טובא הוה ליה כבני מתא וכולה מתא כארבע אמות דמיא ואית ליה אלפים אמה לכל רוח לבר מן מתא (שם סא:) דתניא שבת בעיר גדולה ואפילו היא גדולה כאנטוכיה ובמערה ואפילו כמערת צדקיהו מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. (שם סא.) היה בעיר גדולה ונתן עירובו בעיר קטנה בעיר קטנה ונתן עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה רבי עקיבא אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. (שם ע"ב) א"ר יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המקיל בעירובין ולית דחש לה לדרבי עקיבא. והיכא דנים באורחא וקדש עליה יומא קני ליה שביתא התם ושרי ליה לסגויי עד אלפים אמה (שם מה.) דתנן מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות. (שם מו.) אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי. (שאלתות סי' מח) ומאן דקאתי באורחא וקדש ליה יומא בתחומא דמתא קני שביתה בגוה דמתא והוי כבני מתא (שם מא:) דתנן פעם אחת לא נכנסו ללמין עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להם מותר שהרי הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד לא חשכה. ולמין פרותא דספינתא. ותנן (עירובין נב:) מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס הא בתוך התחום הוה ליה כבני מתא. והיכא דשבת באורחא ולא ידע דמקרבא מתא ודעתיה על היכא דשבת ולמחר חזא דמקרבא מתא שרי ליה למיעל והוי כבני מתא (שם מה.) דתנן מי שישן בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכן לא יכנס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכנס ואמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין ותניא אמר רבי יהודה מעשה ברבי טרפון שבא בדרך וחשכה לו ולן חוץ לעיר לשחרית מצאוהו רועי בקר אמרו לו רבי הרי העיר לפניך הכנס ונכנס וישב ודרש כל היום כולו. (שם פא:) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו בעירובין ולא במחיצות: