הלכות גדולות · סימן א׳, מ״ו

(פסק) וכד מצלי לא תהוי תפלה עליה כטוענא אלא ליצלי בלשון בקשה ובלשון תחנונים. דתנן (אבות) ר' אליעזר אומר אל תעש תפלתך קבע אלא תחנונים לפני המקום. וכד מסיים צלותיה צריך למיפסע שלש פסיעות לאחוריה בחדא כריעה ויהיב ברישא שלמא לשמאליה והדר יהיב לימיניה (יומא נג:) דא"ר אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסע שלש פסיעות ואח"כ יתן שלום. תניא נמי הכי המתפלל צריך שיפסע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו כאלו לא התפלל משום שמעי' אמרו נותן שלום לימינו ואחר כך לשמאלו שנא' מימינו אש דת למו ואומר יפול מצדך אלף ורבבה מימינך מאי ואומר וכי תימא אורחא דמילתא הוא דכי יהיב איניש מידי בימיניה יהיב ומחשב לא חשיבא ימין טפי משמאל ואומר יפל מצדך אלף ורבבה מימינך. רבה אשכחיה לאביי דקא כרע לימיניה ברישא א"ל מי סברת ימינו שלו שמאלו שלו שהיא ימינו של הקדוש ברוך הוא. אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסעי הני שלש פסיעות בכריעה אחת. וכד מצלי ליחתי אנפיה לארעא ולביה לרקיעא. (יבמות קה:) דרבי חייא ורבי שמעון ברבי הוו קיימין אפיתחא דבי מדרשא פתח חד מינייהו ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו ולבו למטה שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. פתח אידך ואמר המתפלל צריך שיתן פניו ולבו למעלה שנא' נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים ואומר עד אשר יאשמו ובקשו פני אתא רבי ישמעאל ברבי יוסי אשכחינון אמר להו המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למגילה כדי לקיים שני מקראות הללו. (מדרש ילמדנו) אמרין במערבא דאשכחן בתפלת חנה מעין שמונה עשרה כנגד מגן אברהם רמה קרני בה'. כנגד מחיה מתים ה' ממית מחיה. כנגד האל הקדוש אין קדוש. כנגד חונן הדעת כי אל דעות ה'. הרוצה בתשובה ונכשלים אזרו חיל מרבה לסלוח מוריד שאול ויעל גואל ישראל שמחתי בישועתך רופא חולים מקים מעפר דל מברך השנים שבעים בלחם מקבץ נדחי רגלי חסידיו ישמר אוהב צדקה ומשפט ה' ידין אפסי ארץ מכניע זדים ורשעים בחשך ידמו מבטח לצדיקים קשת גבורים חתים אלהי דוד ובונה וירם קרן משיחו שומע תפלה ואין צור כאלהינו עבודה אל תרבו תדברו הודאה יצא עתק מפיכם שים שלום ויתן עוז למלכו. (ברכות לב:) א"ר אלעזר גדולה תפלה מכל מעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו ואע"פ כן לא נענה אלא בתפלה שנא' בדבר הזה עלה ראש הפסגה. וא"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מכל הקרבנות שנא' למה לי רוב זבחיכם וגו' ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שומע ואילו בקרבנות כתיב לא חפצתי. (ירושלמי פ"ד) מנין לתפלת נעילה מן התורה שנא' גם כי תרבו תפלה הא למדת שכל המרבה בתפלה נענה. (ברכות שם) א"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואעפ"י ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנא' אל דמעתי אל תחרש. אמר רבי חנין ואיתימא ר' חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם שנא' ואתנפל לפני ה' וכתיב וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא. (ברכות לא.) אין אומר דברים אחר אמת ויציב כדי שיתמוך גאולה לתפלה אבל אם בא לומר אחר תפלתו כסדר וידוי של יום הכפורים אומר. (ברכות לב:) חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו את לבם למקום. מנא הני מילי א"ר יהושע בן לוי דאמר קרא אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך וגו'. ואמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו. קודם תפלתו מנין דכתיב אשרי יושבי ביתך ואחר תפלתו מנין שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך הלכך צריך שישהא קודם תפלתו ולאחר תפלתו: ת"ר חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר שתשע שעות ביום בטילין תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הן תורתן משתמרת ומלאכתן מתברכת. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. אמר רב יוסף לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי אומות עולם פוסק. ומותבינן לרב יוסף ראה הגמון בא כנגדו אינו פוסק ועולה אלא מקצר ועולה לא קשיא אי איפשר לקצורי מקצר ואי לא פוסק. ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך ובא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו המתין לו עד שסיים תפלתו אמר לו לא כך כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך מאד אלו חתכתי את ראשך מי תובע את דמך מידי אמר לו המתן עד שאפייסך בדברים אלו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חבירך ונתן לך שלום כלום אתה מחזיר לו שלום אמר לו לאו ואם היית מחזיר לו מה היו עושין לך אמר לו היו חותכין את ראשי אמר לו ומה מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה מיד נתפייס אותו הגמון ונפטר אותו חסיד והלך לביתו לשלום: