אין שבועה חלה על שבועה. כיצד אמר שבועה שלא אוכל ככר זה וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ככר זה אין השניה חלה כלל שהרי הוא כבר מושבע עליו והרי עליו כשאר איסור תורה והוי כנשבע לקיים המצוה דהוי שבועה שוא. ודוקא בשבועה דלהבא הוא דאין חל השניה דהוי כנשבע לקיים המצוה אבל בשבועה שלעבר כגון שאמר שבועה שלא אכלתי היום וחזר ואמר שבועה שלא אכלתי היום יש כאן עונש ב' שבועות לשקר דתיכף כשנשבע שבועה ראשונה יצאתה מפיו לשקר והלכה לה והשני' שבועה לעצמה (ססי' רל"ח):
חכמת אדם · סימן צ״ה, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.