הנודר או נשבע בחלום מדינא אינו כלום שהרי לא הוציא בפיו מ"מ י"א שיתירו עשרה דידעי למקרי ויתירו ע"י חרטה כאלו נדר בהקיץ וכן נוהגין. מיהו אי לית ליה בקלות עשרה דידעי למקרי יתירו בשלשה כשאר נדרים (שם) וה"ה אשה שנדרה בחלום דינו כאיש ואין הבעל יכול להפר ביום שמעו דדין נדר זה הוי כנידוי בחלום (ש"ך ס"ק ה'):
חכמת אדם · סימן צ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.