ודווקא שטעה והוציא מפיו פת סתם אבל אם הוציא בכוונה פת סתם ומתכוין שלא לומר פת חיטים אלא שחשב כן בלבו כיון שאין כאן טעות בפיו לא אזלינן בתר מחשבתו דדברים שבלב אינם דברים ואסור בכל מיני פת וכן כל כיוצא בזה (ש"ך ס"ק כ') וכ"כ בסימן רל"ב ס"ק ל"ב:
חכמת אדם · סימן צ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.