אדם אוסר על עצמו דבר שלא בא לעולם לכשיבא לעולם ונ"ל דל"ש בנדר ול"ש בשבועה (ססי' ר"ד וע"ש בש"ך). ומי שנדר לתת מעשר ומטה ידו ונתחרט מבואר לקמן אי"ה בהל' צדקה בדין נדרי צדקה:
חכמת אדם · סימן צ״ב, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.