הנודר בתורה כגון שהיה מונח לפניו תורה ואמר פירות אלו עלי כזו מה"ת א"נ התרה כלל דדעתו אגווילין ומ"מ מדרבנן צריך התרה לדידן דכולי עלמא נחשבין לע"ה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. ואם אמר הרי עלי במה שכתוב בה ה"ז נדר מה"ת ואפי' אינו מונח לפניו רק יריעה אחת שכתוב בה לשון איסור או קרבן או איזה הזכרה דכ"ז הוי כמתפיס בדבר הנדור שע"י הכתיבה והכנה לקדושה הם קדושות ומכ"ש אם אמר אני נודר באזכרות דהוי נדר ואם נטל בידו אפי' יריעה אחת ואמר הם עלי כזו אפי' לא אמר במה שכתוב בה הוי נדר מה"ת (סי' רי"ב):
חכמת אדם · סימן צ״ב, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.