אחד הנודר מעצמו או שהדירו חבירו ואמר אמן או דבר שענינו כעניית אמן שהוא קבלת דברים כגון שאמר הן וכיוצא בו אסור אבל כשחבירו מדירו משלו כגון ראובן שאומר לשמעון אתה תהיה מודר מנכסיך א"צ לקבל דבריו (ר"ט) וע' לקמן כלל צ"ב סי' ב' וסי' י' ואם אמר לו תהיה מודר מנכסי פשיטא דא"צ לענות אמן דאפי' מסרב בפירוש מ"מ אסור שאדם יכול לאסור נכסיו על חבירו בע"כ (ש"ך שם):
חכמת אדם · סימן צ״ב, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.