אמר מנודה אני לך או משמתינא ממך אם סיים דבריו שאני אוכל לך אינו נדר ומותר בכל דאין זה לשון נדר כלל ואם לא סיים דבריו אסור לעמוד בד' אמותיו (והש"ך כ' דאפי' בסיים דבריו אסור לעמוד בתוך ד' אמותיו) אבל אם אמר נדינא ממך וסיים בדבריו שאיני אוכל לך אסור לאכול עמו. לא סיים דבריו שאיני אוכל לך אסור ליהנות ממנו (וע"ש בש"ך ס"ק ו' שהסכים לפסק הב"י):
חכמת אדם · סימן צ״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.