וכן אונה שנתפצל ויש לה שורש אחד כעובי אצבע אינה נחשבת אלא לאחת לענין להטריף אבל להכשיר לא גרע מהכשר סדק וחשבינן לשנים (ש"ך ס"ק ל"ד) ונפקא מינה כמו בסי' הקודם לענין סדקים והטעם בכ"ז הוא דרוב בהמות יש להם אונות כתיקונן ולכן מצטרפין כדי להעמידה על הרוב ואמרינן דנסרכה בכסדרן אבל להטריף דצריכין להוציא הבהמה מחזקתה מהיכי תיתי נחזיק ריעותא לומר דנסרכה והיה לה אונות יתירות:
חכמת אדם · סימן ט׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.