חכמת אדם · סימן ט׳, כ׳

כבר ביארנו שהענוניתא דוורדא עומדת בצד ימין לצד פנים תחת האונות וצורתה שהיא קטנה ולכן נקראת ענוניתא (ר"ל אזן קטן) והיא עגולה ולכן נקראת וורדא. ויש לה חריץ. וכשנופחים הריאה החריץ מכוון נגד החיתוך שבין אונה לאומה. וגבה כנגד הלב. ופניה כנגד הכליות ומונחת בכיס. ואמרי' בגמ' דרב אשי סבר להטריף שהיה סובר דזה הוי כיתרת אונא והשיבו לו כל הני ברייתא הכי אית להו (ר"ל כך דרך כל הבהמות) וקורין אותו ענוניתא דוורדא ולכן מחולקין הפוסקים כיון דסבר רב אשי להטריף ש"מ דלאו בכולי בהמות יש כן אלא דהשיב לו שהרבה בהמות יש להם כן ולכן בין שיש לה ענוניתא ובין שחסר או שיש לה שתים או שנמצאת בצד שמאל וכן בשאר שינוים שנכתב בסמוך ס"ל דהכל כשר וכן סתם הב"י בש"ע אבל אנו נוהגין אחר הכרעת רמ"א כאותן הפוסקים דכיון דא"ל כל חיויא ברייתא אית להו ולכן אם חסרה הענוניתא או שנמצאו ב' וורדות דאע"ג דקיי"ל דיתרת מקמא כשר מ"מ הכא טרפה כדלקמן סי' כ"ב וכן אם עומדת בצד שמאל או אפי' בצד ימין אלא ששינתה מקומ' אבל אם עומדת במקומה אלא שהחריץ נהפך שראוי להיות נגד החיתוך ונהפך שהוא נגד הלב או גבה נגד החיתוך אע"ג שיש מטריפין גם בזה יש לסמוך על המקילין בהפסד מרוב' (סעיף ב' ובש"ך ס"ק ח' ט') ונ"ל דכ"ז נקרא ריעותא: