המוסר מפתח חנותו לכותי היין שבו מותר אפי' לא נשאר שום יהודי בעיר אפי' הודיע שהוא מפליג שלא מסר לו אלא שמירת המפתח והוא ירא לכנוס בו דשמא יאמרו עכו"ם לישראל ועכו"ם אחרים מתייראים ממנו ואם עבר העכו"ם ונכנס שם אם נתפס כגנב דהיינו שהוא ירא משופטי עיר (עיין ש"ך סי' קכ"ח ס"ק י"ב) מותרואם אינו מתפס כגנב שיש לו התנצלו' על מה שנכנס אסור (כצ"ל ברמ"א) ודוקא כשסגר הדלת במנעול מבפנים ואין סדק בחדר שיכולין לראות משם אפי' ביום אבל אם יש שם סדר וביום וכ"ש פתח פתוח היין מותר אפי' היה לו רשות בפירוש לכנוס שם אם לא אמר לו שיפליג דהעכו"ם מרתת דאע"ג דאינו נתפס כגנב על הכניסה מ"מ נתפס כגנב על הנגיעה. ואם אין העכו"ם מרתת כגון עבדי מושל שמחפשין בבית יהודים הכל אסור אם אין לו סימן שלא נגעו (שם סעיף ה'):
חכמת אדם · סימן ע״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.