חכמת אדם · סימן ע״ח, ז׳

לכתחלה לא יניח אדם בביתו יין או חומץ יין עם עכו"ם לבד אא"כ כשישראל אפילו קטן יוצא ונכנס דאז מרתת ובדיעבד כל מקום שהיין בחזקת משתמר דאיכא למתלי שלא נגע בו העכו"ם מותר אפי' בלא חותם כיצד המניח העכו"ם בחנותו ויצא או שהיה לו יין בספינה או בקרון והניחו עם העכו"ם והלך לו לבהכ"נ או למרחץ או שהיה מעביר לו חביות יין ממקום למקום והניחו לבדו עם היין ויצא אע"פ שבכל אלו יש לעכו"ם שייכות ביין ואית ליה לאשתמוטי שהרי ברשות ישראל עומד שם אפ"ה אפי' אם שהה זמן רב מותר מפני שהוא ירא תמיד שמא יזכור הישראל שהעכו"ם הוא אצל היין יבא ויראנו ולכן אינו נוגע וכ"ש מי שיש לו משרת עכו"ם שיש עליו אימת רבו שהרי נתפס עליו כגנב דמותר בדיעבד (ש"ך ס"ק ד') והוא שלא נודע שסגר העכו"ם החנות או שהרחיק הספינה והקרון בענין שאין יכול לראותו אבל אם נודע שסגר החנות ואין שם חור או סדק שיכולין לראותו (דאז חשוב כפתוח) אסור היין אם הם חביות פתוחות או סתומות ושהה כדי שיסיר מגופת החביות שהרי אינו נתפס עליו כגנב כיון שברשו' ישראל עומד שם בד"א שיש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום שלא יראנו והעכו"ם הוא לבדו דאם הם ב' או יותר אפשר שאחד מהם ישמור הדרך העקלתון וא' יגע וכן כשהלך לבית המרחץ הלך דרך עקלתון בענין שלא ידע העכו"ם שהלך לבית המרחץ אבל אם ראה שהלך לכנוס למרחץ יודע שלא ימהר לבא ולכן אם אמר לעכו"ם שהניח בחנות שמור לי יודע שנסתלק משמירתו וכן אם אמר לעכו"ם המעביר החביות לך ואני אבא אחריך או בכולן אם הודיע שהוא מפליג אם החביות פתוחות כיון שנעלמה מעיניו אסורות ואם הם סתומות אם יש בהפלגתו שיעור כדי שיוכל להסיר מגופת החביות כולה בין שהוא של טיט או סיד ולהחזירה ותנגב אסור ובהפ"מ יש להתיר בסתומות בכל ענין אם היה המגופה טוח בטיט ונתייבשה דאז הוי כחותם וכ"ז מדינא אבל לדידן ליכא למיחש לנגיעה אפי' בפתוחות אא"כ יש לו הנאה כגון שישתה או יחליף (סי' קכ"ט סעיף א"ב):