בד"א דאפי' עומד בצד היין מותר דוקא בבית שאין לעכו"ם שום שייכות בו כגון בחצרו של ישראל שלא לקחו ולא שכרו מעכו"ם ואז אפי' היה עכו"ם דר באותו חצר ואין ישראל דר בו אלא נכנס ויוצא (דאל"כ לא עדיף ממניח עכו"ם בביתו והודיע שהוא מפליג לקמן בסי' ו' ש"ך סי' ק"ל ס"ק י"ד) מותר אפי' אין מפתח וחותם ביד ישראל דכיון דאין לו שום שייכות ביין נתפס עליו כגנב אבל ישראל ששכר או קנה בית בחצירו של עכו"ם ומלאו יין אם ישראל דר שם אע"פ שיש לעכו"ם שייכות בבית כיון שאין לו שייכות ביין אע"פ שהניח היין בחצר ואין עליו לא מפתח ולא חותם מותר אפי' אם גם העכו"ם דר באותו חצר אא"כ יצא הישראל והודיע שהוא מפליג (ש"ך ס"ק י') אבל אם לא היה ישראל דר באותו הצד אם היה ביד ישראל מפתח וחותם ולדידן בחותם א' בדיעבד מותר וא"ל אע"פ שהיין באותו בית שקנה או שכר מעכו"ם אסור כיון שהעכו"ם דר בחצר ואין ישראל שם. ואם אין דר שם העכו"ם וגם לא ישראל א"כ הוי כעכו"ם אחר ומותר אפי' בלא חותם כדלעיל סי' ד' אך כיון שהבית היה של עכו"ם אע"ג דהישראל קנה או שכר ממנו אם נמצא עומד בצד היין אסור דאינו נתפס כגנב דאדם עשוי לראות מה שמכר או ששכר ואין לוקח מקפיד עליו וא"כ יש לו קצת שייכות (סימן ק"ל סעיף ט' י'):
חכמת אדם · סימן ע״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
