חכמת אדם · סימן ע״ו, ו׳

גת סתומה ומלאה ר"ל שסתם הצנור של גת שלא יוכל היין לירד ממנו לבור וגם מלאה כדי שלא ימשוך בגת עצמו אלא במקום שנסחט שם עומד מעורב עם הזגים מדינא הי' מותר לדרוך בה עם העכו"ם אלא שר"ת החמיר לאסור בה כיון שיש מציאת שיהי' בו המשכה כגון שיקח בכלי יין צלול מן הגת כדלעיל סי' ב' ג' וכיון דבהמשכה כל דהו נעשה יי"נ וא"א ליזהר ממגעו של עכו"ם אחר המשכה וגזרו קודם המשכה אטו לאחר המשכה ועוד החמירו דאפי' בגיגית ויש בו ברזא גדולה דל"ש בו המשכה שאם יקח הברזא יצאו גם הענבים עמו אפ"ה אסור לדרוך עמו כיון ששייך בו קצת המשכה כשמנענע הברזא ואז יוצא יין צלול וכ"ש כשיש בו ברזא קטנה שאין ענבים יכולין לצאת משם גם בזה גזרינן שמא יגע לאחר השכה וגזרינן קודם המשכה אטו לאחר המשכה ואפי' הי' העכו"ם כפות דל"ש שמא יגע בידו. ולכן אפי' אינו נוגע ברגליו בענבים כגון ששם עצים ודפים על הענבים ועלה העכו"ם על הדפים ודרך אפ"ה אסור לכתחלה ובדיעבד כל זמן שלא נמשך ממנו היין אפי' נגע בהם העכו"ם מותר אבל כשכבר נמשך וישראל עומד על גבו וראה שלא נגע לא בידיו ולא ברגליו כל מה שיצא לחוץ אסור בשתי' הואיל ויצא מכחו ולידן במקום הפסד מותר אף בשתי' אבל מה שבגת ובגיגית מותר. אבל בגיגית שאין בו ברזא כלל דל"ש בו כלל המשכה אע"ג דגם שם שייך המשכה דהיינו אם יפנה כל הענבים למקום א' בגיגית והיין מן הצד דזה הוי המשכה כדלעיל סי' ב' כיון דזה לא שכיח כלל דלמה יעשה כן ולכן מותר לדרוך בגיגית כזה וכן בעריבה (סי' קכ"ג סעיף כ"א כ"ב) ועיין לעיל סיף ד' (וע' כ"ז בט"ז ס"ק י"ד ובש"ך):