חכמת אדם · סימן ע״ו, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

גת שהיא סתומה ומלאה דלא שייך המשכה וירד ממנה יין וחרצנים ביחד לתוך סל שלפני הגת שהיין מסתנן בו אין על מה שבגת תורת יין אלא על מה שבסל בלבד למה הדבר דומה ללוקח ענבים ויין ביחד מן הגת ונתנו למקום אחר ומשם נמשך היין מן הענבי דדבר ברור הוא שאין מה שבגת נקרא יין בשביל שנמשך יין מאותו מקום ואם נגע עכו"ם בסל נאסר ואם החזירו לגת נאסר מה שבגת משום תערובת יין שבסל שנתערב בו. ואם יש במה שבגת ס' נגד היין שנפל בו מהסל מותר לדידן דקי"ל סתם יינם בטל בששים ולכן אפי' אין בגת רק יין נמי בטיל ואפי' ע"פ הדין לשיטת הש"ע דיין אסור בכל שהוא וא"כ אם אין שם אלא יין אסור מ"מ אם יש בגת ג"כ חרצנים והזגים דהוי מבשא"מ עם היין דהא דיי"נ אסור בכ"ש הוא דוקא במינו אבל שלא במינו בטל לכ"ע בס' ודוקא כשיש ס' בחרצנים וזגים לבד דאז גם היין מותר מטעם סלק אבל אין היין מצטרף לס' לדעת הש"ע (ט"ז ס"ק י"ג ודלא כמשמע מש"ך ס"ק מ"א) ושמרים שלא עברו עליו י"ח עם יין הוי מב"מ (ססי' קכ"ו):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.