גיגית מלאה וכ"ש אינה מלאה ענבים דרוכים עומדת בבית עכו"ם והם של עכו"ם יש לאסור לקנות ממנו דשמא המשיך ממנה ואפי' בהעלמ' עין שהעלים הישראל עיניו ממנה אסור אם לא שחתם הגיגית אבל אם היא של ישראל אין חשש שמא המשיך העכו"ם במקום שהי' נתפס עליו כגנב (שם סעיף י"ט וע' בתשו' צ"צ שהאריך בזה בסי' י"ב) ודוקא בגיגית דשייך בו המשכה אבל בעריבה שאין דרך למשוך משם מותר לקנות ממנו ענבים דרוכות ובעל נפש יחמיר גם בזה דשמא הי' אותן ענבים הדרוכים כבר במקום ששייך המשכה וידוע שלא יקנה הישראל מאותו כלי וע"כ הוא מריקם לעריבה וכן ראוי לנהוג במקום שאפשר (ט"ז ס"ק ט"ו):
חכמת אדם · סימן ע״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.