חביות שהי' נקב בצדה ונשמט הפקק מהנקב והניח העכו"ם ידו במקום הנקב כדי שלא יצא היין (סעיף י"ד) או שסתם הנקב בברזא קצרה שאינה עוברת כל עובי השוליים (ש"ך ס"ק ס') כל היין שמראש החביות עד הנקב אסור בהנאה דכיון דסופו לצאת והעכו"ם סותמו ומונע לצאת הוי כנוגע בכולו ושמן הנקב ולמטה מותר בהנאה אך כיון דחשבינן לי' כמעורב וא"א ליהנות ממנה בפ"ע ולכן מותר למכור הכל לעכו"ם חוץ מדמי היין האסור בהנאה ודוקא שהי' שם ישראל להציל את היין ובא עכו"ם והצילו ונמצא שלא הי' העכו"ם טרוד במלאכתו אבל אם לא היה שם ישראל להציל או שהי' הישראל רחוק ממנו קצת או עוסק בדבר אחר וחשש העכו"ם על הנשפך ביני לביני ובא עכו"ם להצילו ועדיף ממדרן בידו בסי' הקודם כיון שאינו פוגע ביין ומאחר דבמלאכתו הוא עוסק והכל מותר בהנאה ולדידן במקום הפסד מותר בשתי' (סעיף כ"ג וסעי' י"ד ובש"ך):
חכמת אדם · סימן ע״ו, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.