וכן חביות של חרס שנסדק' לארכו והיין יוצא ולא הי' שם ישראל ובא עכו"ם וכרכה או חבקה בידיו וחברה בכחו כדי שלא יצא היין ה"ל כנוגע ע"י ד"א ומותר בהנאה ואם נסדקה לרחבו והיין מטפטף ונתן ידו עלי' והכביד עלי' עד שהדקה ומנע יציאות היין מותר בשתי' שאינו רק כמעשה לבינה הנתונה ע"פ חביות ומכבידה. ובחביות של עץ שיש לה חשוקים (שקורין רייפין) אף בנסדקה לארכו מותר בשתי' שהרי לא הי' הדפנות נופלת שהחשוקי' מחזיקין אותן (סעי' כ"ב) ולדידן לעולם מותר בשתי' במקום הפסד:
חכמת אדם · סימן ע״ו, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.