חכמת אדם · סימן ע״ו, י״ב

מגע עכו"ם לאסור בהנאה מדינא צריך ג' תנאים (א) שיהי' בר כוונה לנסך לאפוקי תינוק כל זמן שאינו יודע בטיב ע"ז או אפי' גדול אלא שנפל לבור של יין ועלה מת (קכ"ד סעי' י') או שנתקל ונתגלגל בתוך היין ונתגלגל גם לחוץ שהי' באונסו גם לבסוף אבל אם לאחר שעבר האונס נמצא עדיין נוגע ביין אפי' אונס דעלמא דלא קרוב למיתה אסור בהנאה (שם בש"ך ס"ק נ"ו) (ב) שידע שהוא יין (ג) שלא יהא עוסק בדבר אחר (סעי' י') ועכו"ם בזמה"ז שאינם עע"ז כל מגען מיקרי שלא בכוונה וא"כ אם נגעו ביין שלנו אינו אסור אלא בשתי' וא"כ ה"ה במקום דמדינא אפי' בעע"ז אינו אסור אלא בשי' כגון שלא ידע שהוא ין או שהי' עוסק בד"א ונגע ביין שלא בכוונת מגע א"כ בעכו"ם שלנו מותר אפי' בשתי' דלעולם נחתינן חד דרגא ומ"מ אין להתיר רק דוקא במקום הפ"מ ואין לפרסם הדבר בפני ע"ה אבל יין שלהם אפילו של ישמעאלים אסור בשתי' אפי' בזמה"ז ואין חילוק בזה אלא לענין נגיעה (ש"ך ס"ק ע"א) ולכן בכ"מ שנכתוב אסור בהנאה לדידן מותר בהנאה ובמקום שנכתוב אסור בשתי' לדידן מותר אפילו בשתי' ואם יש ספק אם נתכוין ליגע או לא תלינן לקולא דהוי סד"ר (ש"ך ס"ק ל"ג) ונ"ל ה"ה אם יש לספק אם ידע שהוא יין או לא: