חכמת אדם · סימן ז׳, ג׳

לדעת הב"י (בש"ע שם סעיף ה') אין שהייה פוסלת במיעוט בתרא של סי' ב' בבהמה דלאחר ששחט רוב שנים בבהמה שוב אין פוסלת שהייה שהרי כבר נשחטה כהוגן וה"ז כמחתך בבשר וה"ה בעוף לאחר ששחט רוב סמן א' אבל אנו נוהגין עפ"י הכרעת רמ"א (והיינו עפ"י פרש"י שפירש בחולין דף ל' החליד במיעוט סמנים ובדף ל"ב שהה במיעוט סמנים פירש"י ר"ל במיעוט סימן אחרון דאע"ג דאם לא שחט כלל כשר כיון ששחט רובם מ"מ כיון ששחט כולה שחיטה אח' הוא וכיון שהחליד או שהה באמצע אסור ועלתה בתיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא. והנה דעת רשב"א ורש"ל דאפ"ה אינו אלא מדרבנן והתב"ש וכו"פ כ' דלרש"י הוי דאוריית' ואעפ"י שלא מצינו בגמר' דבעיא רק בשהיה ובחלדה כתבו כל הפוסקים דבודאי ה"ה בדרסה דינא הכי אלא דבהגרמה ועיקור ס"ל לתוס' ורא"ש דאפילו לרש"י אין הגרמה במיעוט בתרא כיון דאינו במקום שחיטה וכן עיקור כיון דאינו בדרך שחיטה. ואנו נוהגין עפ"י מהר"ו דלרש"י ה"ה הגרמה ועיקור במיעוט בתרא אסור (וכתבתי זאת כדי לידע איזה אסור לדידן מעיקר הדין ונ"מ לענין תערובות דיש לצדד להקל קצת) להטריף אפילו שהיה במיעוט בתרא של סימן ב' כל שהוא בדרך שחיטה ולכן אם לאחר ששחט רוב שנים שוהה הבהמה או העוף למות לא יחזור וישחוט ואפילו בסכין פגום ואפילו בקרדום אלא יכנו על וראשו להמיתו ואפילו בדיעבד אסור ואפילו אם ישראל אחר התיז בקרדום אסור ואם התיז נכרי הראש אחר ששחט רוב הסמנים בהפ"מ יש להקל כיון שאינו בר שחיטה (עיין בש"ך סי' ב' ס"ק כ"ז בשם הפרישה ובת"ש סי' כ"ג):