שחט בעוף אחד מהסימנים ונמצא השני שמוט ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמט הרי זה ספק נבילה ואפי' זרק העוף מידו לא אמרינן שמחמת זריקה או פירכוס נשמט מיהו השוחט נאמן לומר שלא היה שמוט בשעת שחיטה ודוקא שאמר שהרגיש בבירור ויש לו סימנים על כך דהיינו המקום הנעקר מתהפך ובא למקום השחיטה ובזה נאמן לומר שלא היה בשעת השחיטה כן ואנו מוכרחים לומרי שנעשה אח"כ על ידי פירכוס (ט"ז ס"ק י"ד): ואם נמצא הסימן השחוט שמוט לא מבעיא אם תפס בסימנין דאפשר לשמוטה שתעשה שחוטה דטרפה דאפשר דנשמט קודם שחיטה ואפילו לא תפס בסימנין דאז א"א לשמוטה שתשחט אפ"ה טריפה לדידן דאין בקיאין בבדיקה (שם):
חכמת אדם · סימן ז׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.