חכמת אדם · סימן ס״ג, ה׳

ואם שחטו איזו בהמות והביאו איזו מהם ליאטקע והשאר נשאר בבית השחיט' ומבהמה א' הביאו החצי ליאטקע וחצי השניה נשאר במקומו ואח"כ נודע שא' מהם הוא טריפה א"כ אותן שפרשו ודאי מותרים והנשארים בביה"ש ודאי טרפות אך על החצי שפירש נחלקו האחרונים י"א כיון שהחצי שבביה"ש טריפה גם החצי שפירש טריפה וי"א כיון שהחצי שפירש מותר גם החצי שבבי"הש מותר והפ"ח כתב שזה שפירש מותר והחצי הנשאר אסור וע"ש ולזה הסכים גם הכו"פ: בע"ח וש"ד החשובים כגון חהר"ל ודבר שבמנין וברי' שנתערבו' בהיתר שאינם בטילים אפילו אם פירש א' מן הרוב אחר שנודע התערובות אם הפרישו במתכוין אעפ"י שלא פירש בפניו כגון שנתערב בהמה ספק טריפה בשאר בהמות ועמד מאחורי הגדר וזרק אבנים כדי שיפרשו זה מזה אסור דגזרינן שמא יקח מן הקבוע קודם שיפרשו אבל אם פירש ממילא שלא בפנינו או נתפזרו כולן אפילו בפנינו (ש"ך ס"ק ל"ה) מותר דכל המיעוטין שפרשו אמרי' על כל אחד כל דפריש מרובא פריש ואיסורא ברובא אשתייר כ"פ הש"ע (סעי' ו') ולפ"ז אם פירשו מחציתן וכ"ש הרוב בבת א' אסור (ועיין בב"א מסי' ל"ב עד סימן מ"ב) אבל י"א דאפילו פירשו ממילא אסור דל"ד לט' חניות לעיל בסי' א' דהתם האיסור ניכר ולא חיישינן שיקח מן הקבוע דברשיעי לא עסקינן משא"כ הכא שנתערב הכל והכי נהוג אם לא בהפ"מ (ש"ך ס"ק ל"ו):