ודוקא שלקח מן החנות שנולד הספק במקום הקביעות אבל אם נמצא חתיכה בשר מונח בארץ (בענין שאין בו איסור משום בשר שנתעלם מן העין) אזלינן אחר הרוב ואם רוב הוא כשר מותר כיון שלא נולד הספק בקביעות אמרינן כל דפריש מרובא פריש (וכיצד נקרא פירש ואם הולכין אחר רוב בשר או רוב חניו' עיין בב"א סימן ג' ד' ה' ו' ז') ודוקא כשלא ראינו שפירש אבל אם ראינו שפירש או שראינו שנכרי לקחו הוי כאלו לקחו משם בידו כיון שנולד הספק במקום הקביעו' ונחלקו הפוסקים י"א דפירש בפנינו ה"ז קבוע מ"הת וי"א דאינו אלא מדרבנן (ש"ך ס"ק כ"ב ובב"א סי' ך"א ובש"ך שם ט"ס וכצ"ל דהא קאמר שהלוקח משמע אפילו ישראל ועוד דא"א דעל נכרי קאי לל"ל כלל שהלוקח מן הקבוע דהא הזכיר כו'):
חכמת אדם · סימן ס״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.