חכמת אדם · סימן ס״ג, א׳

דין קבוע (סימן ק"י) ~אמר המחבר להיות שסי' זה וסי' קי"א הוא מפתח גדול לכל דיני ס"ס וכבר כתב הש"ך שאין להורות מס"ס מה שאינו מפורש. והגם שהאחרונים חלקו עליו מכל מקום על כל פנים אינו מסור לכ"א ולכן לא כתבתי אלא איזה כללים בקיצור מקיצור כללי ס"ס מש"ך ויסדתי ע"ז בב"א שער בפ"ע וקראתיו שער הקבוע ובו ביארתי כיד ה' עלי לפי קט שכלי ושם הארכתי בכל פרט ופרט והרוצה לעיין ימצא דברים נכוחים למבין בעזר צורי וגואלי. סעיף א' ב' שבסי' ק"י נתבאר לעיל כלל נ"ג סימן ט"ו ט"ז:ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה וא' מוכרת בשר נבלה לקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח לא אמרינן דניזיל בתר רוב ומותר דכיון דהאיסור ניכר במקומו קיי"ל דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואסור וכן לקולא כגון ט' חניות נבלה וא' כשרה ולקח מאחד מהן לא אמרינן דניזל בתר רוב ואסור כודאי איסור אלא כמחצה על מחצה ואין אסור אלא משום ספק (ש"ך ס"ק ט"ו) וזהו לכ"ע הוי קבוע דאורייתא. ויש עוד קבוע כגון שהיו בעיר י' חנויות כולן בחזקת שמוכרות בשר כשר ולקח מאח' מהן ואינו יודע מאיזה לקח ואחר שלקח נודע שחנות א' היא טרפה וידוע איזה הוא י"א דגם זה נקרא קבוע דאורייתא כיון שהאיסור ניכר ומ"ש אם היה נודע הטריפה קודם שלקח או אח"כ אין זה אלא גילוי מלתא בעלמא (הרא"ה בבד"ה) וי"א כיון דקבוע הוא חידוש אין לך בו אלא משעת חידושו ולכן כיון שקודם שלקח עדיין לא נודע הטריפות מותר (ר"ן וכתב הפ"ח דכן דעת רשב"א במשה"ב דלא כש"ך ס"ק י"ד שלא הבין כן). ויש עוד קבוע ג' כגין שיש טריפה בחנות א' ולא נודע באיזהו מהן כגון שיש כאן י' חניות ובכל א' בהמה א' ונתערבו הריאה של כולם ונמצא טריפה באחד מהם ולקח מאחד מהם ויודע מאיזו חנות לקח אך א"י אם זו היא הכשרה או הטריפה זה נקרא ג"כ קבוע מן התורה (ב"ח וט"ז ס"ק ה' וש"ך בס"ק י"ד וס"ק כ"ט) דכל חתי' עומד בפני עצמה בחנות שלה ולא נתערבה החתיכה כלל רק שהספק איזה חנות היא הטריפה ה"ז קבוע כמחצה על מחצה ומכל מקום לדעת הר"ן דקבוע אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך כל מה שלקחו קודם שנודע התערובות מותר ומה שלקחו לאחר שנודע התערובות אסור (ועיין בב"א סימן א' ב' ומסימן ז' עד סימן י"ד):