ויש אומרים דוקא כשנודע ספק ראשון תחלה וא"כ הוא ספק ראשון מן התורה שהרי תיכף כשנודע שהיא ספק טריפה אתה צריך לאוסרה כדין כל ספק תורה וא"כ איך תאמר את"ל שהיא הספק שמא היא כשרה והלא כבר אסרת אותה מספק אבל אם נולדו ב' הספיקות ביחד הוי שפיר ס"ס ולכן הכריע הש"ך דבהפ"מ וגם סעודת מצוה יש להקל בנודעו שני הספיקות ביחד והמנ"י מיקל אפי' בהפסד מועט ובתשו' מ"ב מצרף עוד די"ל דאע"ג דקי"ל כר"י דלא הוי ס"ס היינו בודאי דבר חשוב כגון בעלי חיים או חתי' קטנה הר"ל אבל בחתי' גדולה וחי' דלהרבה פוסקים לא הוי ר"ל אע"ג דאנו מחמירין וחושבים לחהר"ל י"ל דזה דוקא בודאי טריפה אבל לא בספק טריפה וסיים הש"ך ובלבד שלא יאכלנו כולם כאחת ויאכלנו שנים שנים (ש"ך שם וע' מ"ב סי' ל"ז):
חכמת אדם · סימן ס״ג, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
