קיי"ל אין הנאסר יכול לאיסור מדינא יותר ממקום שהאיסור יכול לילך שם ולכן בכל מקום שאוסר כ"ק או נטילה ל"א שיאסור הקליפה או הנטילה שאר החתיכה דכיון דאין האיסור יכול להתפשט ולפעפע יותר מכ"ק או נטילה ולכן גם הקליפה אינו יכול לילך יותר ולכן חתי' היתר שמן שנגע בו איסור כחוש ונאסר החתי' היתר כולו כמבואר בסי' ג' מ"מ אם נגע חתי' היתר אחרת בחתי' היתר זה השמן שנאס' אינו נאסר כיון שאין השמן הזה אסור מחמת עצמו רק מחמת בלוע אע"ג דההיתר הראשון נאסר כולו מן הכחוש כמי שבארנו טעמו מ"מ אין בו כח לפעפע בחתי' שני' אפי' כ"ק (ט"ז ס"ק י"ד) כיון שהאיסור היה כחוש (ש"ך שם) אבל אם היה חתיכ' שמן איסור מחמת עצמו ונגע בחתי' היתר אפילו כחוש ונאסרה החתיכה כחוש כולה מחמת שבלעה איסור שמן האיסור מחמת עצמו שיש בו כח לפעפע ולפיכך אם חזר ונגע חתי' היתר אפי' כחוש בחתי' היתר זו הכחוש' נאסר כולו שאיסור השמן בעצמו מפעפע מחתיכה לחתיכה אפי' בלא רוטב (ובזה חמור צלי ממליחה בכלל מ"ב):
חכמת אדם · סימן ס׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.