וי"א דאפילו אם נאסר מאיסור כחוש אם שייך בו עכ"פ שמן כגון שנאסר מחלב כחוש כיון שההיתר שמן וגם האיסור שייך בו עכ"פ פעפוע רק מחמת שהוא כחוש אינו מפעפע מ"מ ההיתר השמן מפטם לאיסור ומחזיק להאיסור הנבלע בו שהוא בעצמו מפעפע לחתיכה שניה כדין שמן שמפעפע אפילו בלא רוטב (ש"ך שם בשם ד"מ) ונ"ל דאפשר דגם דעת המחבר כן ואז מתו' קו' הש"ך שם ס"ק כ"ח דלמה לא כתב המחבר רבותא יותר אפילו בכחוש לגמרי) ונ"ל במקום הפ"מ או לצורך שבת יש להתיר אא"כ האיסור מחמת עצמו וגם חלב כחוש אבל כחוש לגמרי כגון חמץ בפסח אע"פי שהוא איסור מחמת עצמו או אפילו בחלב כחוש אלא שאינו נאסר רק ע"י בליעה כיון דכל הפוסקים לא ס"ל כלל סברא זו דההיתר מפטם לאיסור יש להקל (עיין כו"פ סי' ק"ה):
חכמת אדם · סימן ס׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.