בד"א שאינו אוסר אלא כדי נטילה כשהיו שניהם כחושים אבל אם היה אחד מהן שמן לא מבעיא אם האיסור הוא השמן דאז אפי' ההיתר כחוש לגמרי אפ"ה אסור כולו אם אין שם ס' נגד האיסור דכיון דאיסור שמן מפעפע בכולו אלא אפילו אם האיסור כחוש וההיתר שמן אפ"ה אסור כולו עד ס' דאזיל ההיתר השמן ומפט' לאיסור יהדר אזיל האיסור ומפעפע להיתר ואע"ג דקיי"ל דאין הנאסר יכול לאסור יותר ממקום שהאיסור יכול לילך שם כדבסמוך בסי' שאח"ז שאני הכא כיון שהיא איסור מחמת עצמו ובלא"ה פולטת רוטב של איסור ואוסר כדי נטילה הלכך ההיתר השמן מחזיק פליטתו ומבליע בכולו (שם סעיף ה' ובש"ך סס"ק י"ט) וכל דבר שיש לו פעפוע שנפל למקום ידוע מהחתיכה בצלי אע"ג שיש בו ס' לבטל האיסור מ"מ צריך נטילת מקום (שם ע"ש בש"ך ס"ק ט"ו):
חכמת אדם · סימן ס׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.