חכמת אדם · סימן נ״ח, ג׳

בד"א בלח שאינו חריף אבל אם הוא כבוש בתוך ציר (והוא תערובת מלח ומים) או בחומץ חזק אם שהה כדי שיתננו על האור וירתיח ויתחיל להתבשל הרי הוא כמבושל אבל חומץ שכר וכיוצא בו שאינו חזק דינו כשאר משקין (א"ח סי' תמ"ז במ"א ס"ק כ"ח ובכו"פ סימן ק"ה האריך והביא ראיה ברורה מפסחים דף ע"ז דאפילו חומץ וכ"כ הט"ז סי' צ"ו ס"ק ט' אף שיש לדחות ולומר דדוקא לענין דם מבליע ומפליט מ"מ נראה דדבריו נכונים ולכן נ"ל דבדבר מאכל יש להחמיר בכל חומץ אפילו אינו חזק אבל לענין לאסור כלי דוקא חומץ חזק כיון דבלא"ה לדעת א"וה ואפילו בציר בעינן מע"ל עיין בכלל הקודם) ובפחות משיעור זה לא נאסר אלא כדי קליפה להמחבר דס"ל דמשערין במליחה בקליפה ולהנמשכין אחר רמ"א דס"ל דכל מליחה משערין בס' א"כ אם נכבש בציר אפי' בפחות מכדי כבישה מ"מ לא גרע מרותח דמליחה דאוסרין כולו מה שבתוך הציר אם הוא איסור דאורייתא ואם נשרה איסור דרבנן עם היתר בציר (עיין בסימן ק"ה בהגהה סעיף ט') אף לרמ"א בפחות משיעור כבישה אינו אוסר רק כדי קליפה (עיין בש"ך סי' ק"ה ס"ק ג' ובסימן ע' ס"ק מ"ו) (וכ"ז לענין המאכל אבל לענין אם מפליט מכלי או לאסור הכלי מבואר בכלל הקודם סי' ט' י' י"א):