הא דאסור ע"י כבישה הוא מ"הת והוא מכלל השיעורין שהם הלמ"מ ולפיכך אף בספיקו אזלינן לחומרא כדין ספק דאורייתא (ק"ה סעיף א') ודוקא בכה"ג כגון שיש כאן ב' חתיכות אחד נכבש ודאי שיעור כבישה ואחד בפחות ולא ידעינן מי הוא הנכבש כשיעור וכיוצא בו אבל אם הוא מסופק אימתי נפל לתוכה במקום הפ"מ יש להתיר בזה ואוקמינן אחזקה ואמרינן עכשיו נפל (כו"פ בסימן ק"ה והארכתי בזה בשער חזקה סימן ל"ג ל"ד וכתבתי שכן דעת רוב הפוסקים וכדברי כו"פ):
חכמת אדם · סימן נ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.