חכמת אדם · סימן נ״ג, ל״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכן אם העמיד בחלב הצלול הנמצא בקיבה ונמלח עמה אפי' מליחה שאינו נאכל מחמת מלחו וגם שהה כשיעור שיתנו על האור וירתיח או שעמד בו מע"ל דנעשה נבלה (כדאיתא בדין כבוש) מ"מ אם יש ס' בחלב נגד הצלול מותר מטעם הנזכר. ולדעת הב"י בש"ע אפילו לא היה ס' בחלב מותר דאפילו הצלול יצא לו מתורת אוכל ואינו חשוב רק כפרש וטינופת ומותר לבשל בו בשר רק כיון שנמלח או נכבשה עם העור אע"ג דהיא פרש מ"מ קיבלה טעם בשר מהעו' ולכן אסור לכתחלה להעמיד בו גבינות אפילו בקרוש אבל בדיעבד מותר (ש"ך שם ס"ק כ"ט):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.