חכמת אדם · סימן נ״ג, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ברי' כיצד כל שיש בו ד' תנאים (א) שיש בו חיות (ב) ואסור מתחילת ברייתו (ג) ושאם יחלק אין שמו עליו (ד) ולא חסר ממנו כלום אלא הוא בשלימות כמו שנברא נקרא ברי' ולפיכך נמלה ושאר כל השרצים ועוף טמא וגיד הנשה שעל הכף דהיינו כרוחב ד' אצבעות בשור הגדול ובכבש קטן ב' אצבעות ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהן נקרא בריה אבל עוף טהור שנתנבלה בין בשחיטה ובין שמתה או שנטרפה אינו בריה שאין איסור זה של נבלה מתחילת ברייתו ועוד שאם תחלק עדיין שמו עליו שכל חתיכה וחתיכה נקרא נבלה שנבלה אינו שם העצם אבל כל אלו אם יחלקם אין שמם עליהם אלא נקרא חתיכת עוף טמא דעוף הוא שם העצם וכן כולם ולכן חלב נמי אינו בריה שכל חתיכה וחתיכה נקרא חלב וכן ביצה שיש בה טיפ' דם אינו ברי' שעדיין אין בה חיות וכן אם נחסר ממנו כלום אפי' רגל קטן מן הנמלה אינו ברי' וכן אם היא מרוסק עד שנאבדה צורתה אעפ"י שלא חסר ממנה כלום (סי' ק' וכן בריה שנסרחה בטל חשיבתה ממנו כ"כ א"וה כלל כ"ה ססי' ב') וכלל ל"ב ססי' ו' דלא כפ"ח בסי' ק"א וק"ג) ואבר מן החי דהוי ברי' דוקא בטהורים אבל מבהמה ועוף טמאים אבר מהן לא מקרי בריה (ש"ך סי' ס"ב ס"ק ב' ופ"ח שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.