ביצה שבורה של ספק טרפה שנתערבה באחרות אע"ג שיש לה מתירין לאחר שתטיל ביצים כדלעיל כלל י"ד מ"מ לא דיינינן לה כדבר שיל"מ ובטילה דלא אמרו דבר שיל"מ אלא כשהמתיר עתיד לבא בודאי כביצה שנולדה בי"ט וחדש או אם המתיר בידו לעשותו בלא הפסד כנדרים דאי בעי מתשיל עליה אבל דבר שאין בידו או אפילו שהוא בידו אלא שצריך להוציא עליו הוצאות או שאינו בודאי שיבוא המתיר אינו בדין דבר שיש לו מתירין (עיין בש"ך ס"ק ז' שהניח בצ"ע דלמה כתב י"א שהרי כן מוכח מסוגיא דביצה ונ"ל ועפ"י מש"כ תוס' ע"ש בביצה דף ג' ד"ה אחרות באחרות דפירש ר"ת נתערבה באלף אאיסור עצמו קאי וע"ש במהר"ם לובלין דלפ"ז הכי פריך אא"א ספק טרפה וא"כ ונתערבה ר"ל הודאי טרפה ה"ל דבר שיש לו מתירין וא"כ לא קשה מידי קושיית הש"ך):
חכמת אדם · סימן נ״ג, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.