לפיכך ביצה שנולדה בי"ט ונתבשל בשוגג עם תבשיל אם יש ס' כנגדו הכל מותר אפילו נתערבה ונטרפה עם התבשיל ואם הביצה שלימה מסירה וטעמו בטיל דהא דדשי"למ לא בטיל היינו דוקא כשהאיסור בעין שיש עדיין ממשות האיסור בתערובת אבל טעמו בטיל וכן אם בשל ביצה קלופה עם שאר ביצים ומכירה מסירה והטעם בטל אבל אם נעשה לחזותא וטעמא כגון שלבנו בו מאכל או שמלאוהו בתרנגולת וניכר במראה וטעם דאז הוי כאלו הוא בעין ולא בטיל (עיין בא"ח סי' תקי"ג במ"א שם) ואע"ג דבמלאוהו בתרנגולת הוי מבשא"מ כל דבר שבא לתקן זא"ז וכגון מים ומלח בעיסה חשיב מב"מ (ש"ך סק"ו והארכתי בחבורי נ"א דרוב פוסקים לא סבירא ליה הכי) ובמקום שאין צורך גדול יש להחמיר כדעת האחרונים דאפילו טעמו לבד לא בטיל) עיין בי"ד סי' ק"ב בש"ך ופ"ח):
חכמת אדם · סימן נ״ג, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.