ודוקא במקום הפסד גדול או טורח גדול אמרינן כיון שצריך להוציא הוצאות לא הוי דשיל"מ אבל במקום הפסד מועט כגון כלי שנאסר בבליעת איסור שנתערב באחרים אע"ג די"א דבטל ברוב כדין יבש ביבש ואין דינן כדשיל"מ אע"ג שיכול להגעילו לפי שצריך להוציא הוצאות מ"מ כיון שזה הפסד מועט ומכש"כ שיש לחוש שישתמש באותו כלי בשאינו מינו ואז ניכר האיסור ולא בטל ולכן נכון להורות לשהות עד שלא יהא הכלים בני יומן (שם ס"ק ח' וע"ש בפ"ח):
חכמת אדם · סימן נ״ג, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.