ואמנם עכשיו אין נוהגין כלל לסמוך בדבר איסו' על טעימת נכרי אלא משערין הכל בס' שכן קיבלו חז"ל שאין לך דבר שנותן טעם ביותר מס' זולת תבלין וכיוצא בו שנבאר לקמן: וכחל כמבואר בדין כחל. וביצת איסור כמבואר בדין בצים ובפחות מס' אסור בין איסור מה"ת ובין איסור מדבריהם בין כזית או פחות מכן דקיימא לן חצי שיעור אסור מה"ת בכל תערובת לח בלח אבל בדבר היתר מותר לסמוך גם עכשיו על טעימת ישראל ובלבד שיהיה אותו הישראל בקי להבחין בטעמים (שם):
חכמת אדם · סימן נ״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.