וכל זה במין בשאינו מינו דטעם כעיקר דאורייתא בלח וגזרו יבש אטו לח אבל מין במינו שנתערב לח ביבש או לח בלח כיון דשם לא שייך טעם וא"כ מה"ת בטל ברוב אלא דחז"ל גזרו להצריך ס' כיון שכנגדו במין בשא"מ צריך ס' מ"הת וכיון דאינו אלא מדרבנן ולכן כל ספק שיסתפק בו אזלינן לקולא כדין ספק דרבנן כגון שנשפך הרוטב קודם שנודע לו אם יש ס' או שהניח תינוק או נכרי וכיוצא בו חתיכת איסור בקדרה ואינו יודע גודל איכותו כמה היה לשער אם יש בו ס' מותר כיון שהוא מין במינו (סי' צ"ח סעיף ב'):
חכמת אדם · סימן נ״א, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.