והא דאמרינן דבאיסור תורה עכ"פ בטל בס' ביבש היינו דוקא (אבל) אם נתערב מין בשא"מ שאינו מכירו (אך כשיאכל אותו ירגיש) בענין שכתבנו בסי' ט' שא"א בשום ענין שיטעום טעם איסור [אבל] בטעם שהוא של איסור כגון חתיכה בשר שנפל עליו חלב ונתערב עם שאר חתיכה בשר ואינו מכירו [אך כשיאכל אותו ירגיש] כיון כשיאכל יטעום טעם האיסור י"א דלא בטיל כלל (וע' בפ"ח סי ק"ט ס"ק ו' בסי' ק"ב ס"ק ח' ועיין בסי' ק"ב בש"ך ס"ק א' בשם הב"ח שמשיג על תשובת בן לב א"כ משמע דהוא הדין בדין זה חולק (אבל בש"ך סי' ק"ז לדעת ר"ב משמע כב"ח):
חכמת אדם · סימן נ״א, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.