ולכן לדעת רמ"א דבכל איסורין נ"נ א"כ נעשו כל המים נבלה וכשחוזר ובישל בתוך מע"ל של חימום המים צריך ס' נגד כל המים ואין לך כלי שיהיה בו ס' נגד הכלי והכל אסור אבל לדעת הב"י דל"א חנ"נ בשאר איסורין אע"ג דל"ש נ"ט בר נ"ט באיסור וא"כ נאסרו המים מ"מ אם היה האיסור כזית ואחר כך חימם מים רק נ"ט זיתים וא"כ נאסרו המים אבל לא נעשו נבלה לשיטה זו אלא שאסורים מטעם דל"א נ"ט בר נ"ט באיסור מ"מ כשחוזר ונבלע בקדירה אינו נבלע בו אלא לפי שיעור וא"כ אע"ג דחשבינן מע"ל משעת החימום מ"מ נ"מ דלדעת המחבר א"צ בתבשיל רק ס' נגד האיסור ולרמ"א צריך ס' נגד כל המים (ועיין כו"פ שם) וה"ה אם היה קדירה של איסור ובשלו בו לאחר מע"ל דבר חריף דקיימא לן דאגב חורפיה משוי ליה לבלוע לשבח ואחר כך בתוך מע"ל לבישול השני בישל בו דבר היתר שאסור אע"ג שכבר עבר מע"ל מבישול הראשון כן משמע בש"ך סי' קכ"ב דבישול דבר חריף לאחר מע"ל נעשה כבישול מים בתוך מע"ל ומ"מ במקום הפסד קצת יש להקל בכל זה ולחשוב מע"ל רק מבישול איסור כיון דלא בלע מגוף האיסור ובלא"ה לרוב הפוסקים ל"א חנ"נ בשאר איסור וכ"ש בלח בלח כדלעיל כלל מ"ד סי' ט' (סי' ק"ג בש"ך ס"ק כ') ועיין היטיב בבל"י סי' קכ"ב ס"ק ב' חילוקי דינים בזה ומה שמגיה ג"כ בש"ך:
חכמת אדם · סימן מ״ח, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
